חוות דעת משפטית רפואית

ביטוח הלאומי, תאונות עבודה ומחלות מקצוע ביד

מבוא

מי מאתנו אינו חש את נטל המס לביטוח לאומי ופרמיה לחברות ביטוח? תשלומים אלה נועדו בין היתר לפצות אותך אם נפגעת בתאונת עבודה או תאונת דרכים וגם אם נתגלתה אצלך מחלה עקב תנאי עבודה.כל מה שעליך לעשות הוא לקבל חוות דעת רפואית-משפטית בה יעריך הרופא את שיעור הנכות וינמק מדוע המחלה ממנה אתה סובל נובעת, לדעתו, מן העבודה בה הינך מועסק.חוות הדעת הרפואית הינה הבסיס עליו אתה בונה את תביעתך לקבלת הפיצוי שמגיע לך בחוק.אולם אל תשלה את עצמך:חוות הדעת איננה סוף פסוק. הצד שאמור לשלם לך את כספי הפיצויים יזמן אותך לבדיקה מטעמו ומטבע הדברים מסקנתו עשויה להיות שונה מחוות הדעת שיש בידיך.עליך לדעת שישנם רופאים מומחים שקיימת סבירות גבוהה יותר שחוות דעתם תתקבל ע”י המוסד המטפל בבקשת הפיצויים.

תאונות עבודה

 “תאונת עבודה” היא פגיעה הנגרמת כתוצאה מאירוע שחל עקב ובשל העבודה.גם תאונת דרכים, בדרך אל העבודה, או ממנה, וכן בזמן העבודה נחשבת כתאונת עבודה. תאונת עבודה היא תוצאה ישירה של אירוע פתאומי בעבודה, שניתן לומר במדויק היכן אירע, לציין את המועד והשעה בה קרה ומה היה מנגנון הפגיעה.

מחלות מקצוע 
כדי שמחלה תוכר כ”מחלת מקצוע”,שבעבורה תוכל לקבל פיצוי כספי,חייבים להתקיים התנאים הבאים:

המחלה חייבת להופיע ברשימת מחלות המקצוע הקבועות בתקנות המוסד לביטוח לאומי (מל”ל) (ראה להלן)
התערבות ניתוחית ישנה אפשרות של סבוכים:
חייבת להיות חשיפה ממושכת (”כרונית”), לגורם המזיק לבריאות,ברמה הגבוהה מהרמה המרבית המותרת על פי התקנות. מצבים פתולוגיים רבים בגפיים עליונים עשויים להיגרם בעבודה והרופא שמכין את חוות הדעת אמור למצוא את הקשר ביניהם. לא כל מצב פתולוגי ממנו אתה סובל הוא אכן קשור לעבודה למרות שאתה משוכנע בזה.יש להוכיח את הקשר הישיר לתנאי העבודה והדבר לא תמיד פשוט שכן גם בספרות הרפואית קיימות מחלוקות.. להלן רשימת מחלות בגף עליון שמוכרות כמחלות מקצוע לפי התקנות:

אחוזי נכות 
מבדילים בין:
נכות רפואית, זמנית או לצמיתות.
פגיעה בכושר ההשתכרות (תקנה 15)

נכות רפואית 
הנכות הרפואית נקבעת בהתאם לבעיה הרפואית ממנה אתה סובל ונקבעת על פי תקנות הביטוח הלאומי. יש לציין שהתקנות מחייבות במקרה של פגיעה בעבודה אך לא בפגיעות שאינן קשורות אליה. התקנות אינן מתארות את כל המצבים התחלואתיים האפשריים ועל כן לא פעם בוחר הרופא תקנה “מתאמת”. העיקרון המנחה הוא שאם גף עליון שווה 60% מן הגוף (דהיינו קטיעה מלאה ומוחלטת של גף עליון כולו שווה 60% נכות) הרי ברור שכל פגיעה ביד אשר מותירה המשכיות אנטומית ותפקודית לגף, הנכות תהיה נמוכה מ-60%. מאחר וההנחיות לחישוב הנכות שניתנות על סמך תקנות המל”ל הן כלליות מאד והקריטריונים הם סובייקטיביים של הרופא הבודק (לדוגמה קיימות הגדרות של מצב תחלואי לפי “מצב קשה”, “מצב קל”, “מצב בינוני”; או “השפעה על כושר עבודה “קלה”,”בינונית”,”קשה”; או שיתוק “קל”,”בינוני”,”קשה”) הרי יתכנו חילוקי דעות והבדלים בין רופאים. במקרים כאלה יש להסתמך על טבלאות חישוב הנכות של החברה הבינלאומית לכירורגיה של היד בהן הקריטריונים הם אובייקטיבים וניתנים למדידה כמותית (כגון: מדידת טווחי תנועה בזויות, מדידת כוח בקילוגרמים וכו’). הפיצוי הכספי נעשה בהתאם לגובה אחוזי

הנכות שיקבעו לך: 
0%-4% נכות רפואית- לא יינתן כל פיצוי כספי
5%-19% נכות רפואית- הפיצוי הוא ע”י מענק כספי חד פעמי.
20% נכות רפואית ויותר- תזכה בגמלה חודשית קבועה.
במידה ונפגעת במספר מקומות בגוף, לדוגמה ביד וברגל, כאשר כל פגיעה בפני עצמה מזכה אותך בנכות מבצעים איחוד של הנכויות השונות. האחוד איננו ע”י חבור חשבונאי פשוט אלא בדרך של שקלול.לדוגמה:אם הנכות בגין קטיעת כף הד הינה בשיעור 55% וקטיעה של כף הרגל 25% הרי הנכות הכוללת אינה 80% (55%+25%) אלא 66% (55% + 25% על ההפרש שבין 100% פחות 55% = 45% , כלומר 11%)

נכות תפקודית (פגיעה בכושר ההשתכרות - תקנה 15)
לפי התקנה הנ”ל, אם עקב הפגיעה ,נותרה פגיעה משמעותית ביכולתו של העובד לתפקד וכתוצאה מכך פחתה הכנסתו באופן קבוע , יהיה העובד זכאי לקבל תוספת עד 50% לאחוזי הנכות הרפואית שנקבעה לו.לדוגמה: מי שנקבעו לו 40% נכות יוכל לקבל תוספת עד 20% בגין כושרו להשתכר ונכותו הכוללת תהיה 60%. החשבון הנ”ל תופס רק למי שנקבעו לו 19% נכות ומעלה. מי שנכותו 19% ומטה נכותו התפקודית תהיה השלמה עד ל-19% בלבד.למשל, מי שנקבעו לו 15% נכות יוכל לקבל,לכל היותר,רק עוד 4% נכות בגין תקנה 15 ולא תוספת של 7.5% (מחצית מ-15%). נכות תפקודית נקבעת בד”כ ע”י ועדה מיוחדת של המל”ל או נתונה בידי בית המשפט במידה ומדובר בפגיעה שלא במסגרת העבודה.

בחירת רופא מומחה יתכן שהגעת אלי על פי הפניה מעו”ד שמנהל את תביעתך, יתכן מבית המשפט אשר מינה אותי כמומחה רפואי או מיוזמתך שלך. עליך לדעת כמה עובדות:
מן הסיבות שמניתי לעיל יכולות להיות חילוקי דעות משמעותיים בין חוות דעת שלי לזו של הרופא שמייצג את הצד שכנגד.
חוות דעת רפואיות-משפטיות אינן ניתנות במסגרת העבודה עם קופות החולים ואין הקופה מכסה את שכר הטרחה עבור עריכתן.
ברוב המקרים שכר הטרחה של הרופא הוא קבוע מראש להבדיל משכר טרחתו של עורך דין שהוא לפי אחוז מסוים מסך הפיצוי שאותו תקבל.
עלות חוות דעת רפואית עשויה להגיע לאלפי שקלים. לא תמיד חוות הדעת היקרה ביותר היא גם הטובה ביותר. עם זאת, חוות דעת זולה שתחסוך לך אלפים בודדים עלולה,לפעמים, להוביל אותך להפסד של עשרות אלפים בתשלום הפיצויים.
ישנם רופאים מומחים שחוות דעתם מתקבלת יותר מן האחרים בועדות השונות. אין לך הדרך לדעת מי הם. יתכן שעורך דינך יוכל להמליץ לך.
קיימות תת-התמחויות והתמחויות-על בתחומי רפואה שונים.חשוב לבחור את המומחה הרפואי שתחום התמחותו מתאים לבעיה ממנה אתה סובל.

"ד"ר גולדברג הפסיק לתת חוות דעת רפואיות משפטיות"

 

כתבה מהעיתון “נפגעת בתאונה? חובת ההוכחה מוטלת עליך”

אשמח לראותכם במרפאתי - ליצירת קשר וקביעת תור לחץ כאן

ד"ר איגו גולדברג - מומחה לכירורגיה של היד

כל הזכויות שמורות, אין להעתיק, לשמור או לפרסם תוכן מאתר זה

  • Facebook Social Icon