תסמונת תעלת המרפק - אפשר גם אחרת !

 

מכירים את אותה תחושת זרם מכאיבה לאורך האמה ועד לאצבעות בעקבות פגיעה במרפק ?

יתכן שלא מדובר בתסמונת התעלה הקרפלית (שהיא השכיחה ביותר) אלא בתסמונת התעלה הקוביטלית (תסמונת תעלת המרפק) שמאמר זה מתייחס. 

בעבר נדרש ניתוח פתוח נרחב וכואב עם סיכונים ותקופת החלמה ארוכה .

כיום יש פתרון: ניתוח אנדוסקופי מהיר, אשר מצמצם עד מאוד את זמן ההחלמה ומנצח את התסמונת .

 

העצב האולנרי, בדומה לשני העצבים הגדולים של הגף העליון (עצב מדיאני ועצב רדיאלי), מתחיל מהתלכדות של סיבים אשר יוצאים מתוך חוט השדרה בצוואר, ממשיך לאורך הצד הפנימי של הזרוע , האמה, כף היד והאצבעות.

הוא עובר בצד הפנימי של המרפק בתוך תעלה שבנויה  מעצם, שריר ורצועה ומסתיים ביד, שם הוא נותן תחושה לזרת, למחצית האצבע הרביעית ולשרירים של כף היד .

 

תסמונת תעלת המרפק היא מצב בו  קיים נזק לעצב האולנרי בתעלת המרפק. התסמונת תוארה לראשונה בשלושה חולים על רקע שבר ישן במרפק על ידי רופא צרפתי לפני 140 שנים .

 

מה גורם לתסמונת?

"קיימות סיבות רבות להופעת התסמונת" מסביר ד"ר איגו גולדברג, מומחה לכירורגיה של היד, אשר נפגע בעצמו מהתסמונת .

"אחת ההשערות היא שבזמן כיפוף ויישור חוזר ונשנה של המרפק, כמו בהרמת ידיות, מנופים וכו',  נמתח העצב במספר מילימטרים. כאשר העצב אינו יציב בתוך התעלה הוא עלול "לקפוץ" החוצה מתוכה ולהשתפשף על גב העצם. גם הישענות ממושכת על המרפק והפעלת לחץ נמשך על העצב, כמו בזמן נהיגה ממושכת, או חבלה ישירה בעצב או באזור, עלולים לגרום לגירוי של העצב ומכאן לנזק לסיבי העצב "  .

 

כך תזהו אם אתם סובלים מהתסמונת.

"החשד הראשון לתסמונת הוא תחושה של תרדמה ונימול בצד הפנימי של כף היד ובאצבע הרביעית והחמישית. בהמשך , תחושת כאב ביד והרגשת סרבול וחולשה של היד והאגודל". ממשיך ומסביר ד"ר גולדברג.  "הכאב יכול להופיע גם במרפק בצידו הפנימי. נקישה על העצב במקום מעברו במרפק מעוררת  תחושת זרם עד לזרת". בכדי לאשר פגיעה בעצב יבחן הרופא אילו אצבעות  מעורבות ואם מצטרפת לזה תחושת חולשה ביד. בהמשך יתבצעו בדיקות מהירות הולכה חשמלית של העצב האולנרי -EMG- ובדיקה אלקטרומיוגרפית של השרירים שמעוצבבים  ע"י עצב זה .(בדיקת אמג מתבצעת במכונים מיוחדים באמצעות החדרת מחט דקיקה לתוך השריר כדי למדוד את הפעילות החשמלית ) .

 

דרכי הטיפול בתסמונת

בשלבים הראשונים מומלץ להפסיק את הפעילות החשודה בגרימת גירוי העצב כדי להביא להקלה והעלמות התסמונת תוך חודשיים שלושה. במקרים קשים יותר יש צורך בהתערבות כירורגית .

"קיימות שתי שיטות עיקריות" מפרט ד"ר גולדברג :

 

השיטה הפתוחה: ניתוח פולשני מקובל  עד לזמן האחרון ועדיין נפוץ בקרב מנתחים רבים.  מבצעים חתך בעור וחושפים את העצב לכל אורכו, במטרה למצוא את המבנה או הגורם ללחץ על העצב. המנתח יכול לשחרר את העצב בעודו נותר במקומו, להעתיק את מיקומו אל מתחת לעור או מתחת לשרירים או לחתוך את זיז העצם שהעצב נמצא מאחוריה. זהו ניתוח פולשני, כרוך בתחלואה ניכרת, זמן שיקום ארוך הכולל אשפוז, סד גבס לקיבוע המרפק  ופיזיוטרפיה ממושכת.

 

צלקת מניתוח פתוח

השיטה הסגורה: הידועה בכינויה "השיטה האנדוסקופית " (endoscopic),  בה התמחה ד"ר גולדברג אצל ממציאא השיטה בגרמניה, הולכת ותופסת תאוצה בעולם כולו. "מדובר בפריצת דרך" אומר ד"ר גולדברג. בטכניקה זו, בדומה לניתוחים לפרוסקופיים,  משתמשים במכשירים אופטיים המוחדרים דרך חתך מזערי בארוך של כ- 2 סמ' בלבד, דרכו מסירים את כל המבנים אשר עשויים ללחוץ על העצב ולגרום לתסמונת.

צלקת מניתוח אנדוסקופי

יתרונותיו של הניתוח האנדוסקופי

לדברי ד"ר גולדברג: "השחרור נעשה לאורך כולל של למעלה מ- 20 סמ' של העצב,  מבלי לפתוח את העור. בתום הניתוח הנקב נתפר והמנותח משוחרר לביתו . מדובר ב 94% הצלחה ושיעור קטן מאוד של סיבוכים,  אשר זניחים מבחינת חומרתם. בנוסף, התחלואה שלאחר הניתוח נמוכה באופן משמעותי  וקיים שיפור מהיר בתלונות.  נדרשת חבישה ליומיים שלושה בלבד, ובעקבותיה תהייה צלקת קטנה אשר בקושי נראית לעין.  אין צורך בקיבוע המרפק בסד או בגבס. ואולי החשוב ביותר : תנועת המרפק חוזרת למלואה תוך יומיים שלושה ".

 

"כך חזרתי לתפקוד מיידי: "חוויתי אישית על בשרי את היתרון שבניתוח האנדוסקופי , לאחר שהבנתי שהכאבים מהם סבלתי הם  סימפטום של התסמונת המדוברת. ככירורג אשר אינו יכול להרשות לעצמו להעדר לתקופה ארוכה מהעבודה,  הבנתי שאין לי ברירה אלא לטוס לחו"ל ולעבור שם את הניתוח האנדוסקופי. נותחתי בהרדמה כללית בניתוח שארך כ- 45 דקות. למחרת  החלפתי את החבישה וחזרתי לנתח ביום החמישי לאחר הניתוח שלי"

 

אתם מוזמנים לקרוא את המאמר המורחב שמסביר על תסמונת תעלת המרפק

 

Please reload

מאמרים נוספים
Please reload

אשמח לראותכם במרפאתי - ליצירת קשר וקביעת תור לחץ כאן

ד"ר איגו גולדברג - מומחה לכירורגיה של היד

כל הזכויות שמורות, אין להעתיק, לשמור או לפרסם תוכן מאתר זה

  • Facebook Social Icon